Saeftinghe – הולנד

הולנד

שפך ווסטרשלדה בהולנד הוא שמורת טבע גדולה ואדמות ביצות, מלאות צמחים וציפורים. הרבה לפני שרצים וצלמי חיות בר נהרו לכאן, אזור הביצות הזה אירח כפר משגשג שפגש סוף עכור במאה ה-16

במאה ה-12, האזור כבר היה עמוס מים וביצות, אז נזירים ממנזר סמוך ייבשו את האדמה כדי להכין את האדמה לחקלאות. הם היו מוצלחים וכמה מאות שנים מאוחר יותר, הכפר Saeftinghe נהנה מיבול עשיר.

במהלך מלחמת שמונים השנים – כאשר הולנד נלחמה למען עצמאות מספרד – פרצו צבאות לעתים קרובות את חומות הכפר, והכפר סבל מהצפות קשות. המפורסם והקטסטרופלי שבהם היה מבול כל הקדושים של 1570. מול אסונות אלו, עזבו התושבים.

כיום, היא נקראת כיום “הארץ המוטבעת של Saeftinghe”. זהו אזור ביצות הגאות והשפל הגדול ביותר בהולנד, המקיף 36 קמ”ר של אדמת גאות. מאות מיני ציפורים מתרבים כאן, וסאפטינגה היא כיום שמורת טבע.

הכפר עצמו, שכלל טירה, מנזר, בית אגרה ובתים רגילים, נותר שקוע בבוץ הרטוב אי שם. אף אחד לא הופיע עדיין, אם כי ארכיאולוגים מצאו כמה חפצים קטנים במהלך השנים.

 

הרקליון, מצרים

פעם נמל גדול קיבל את פני ספינות כשהן נכנסו לדלתא של הנילוס, הרקליון או תוניס – תלוי אם אתה משתמש בשם היווני או המצרי – כביכול צצו במקום בו עלה הרקלס (או הרקולס) לראשונה על אדמת מצרים. המקום שבו הלך הגיבור נעלם מזמן, שכן ארכיאולוגים חושבים שהעיר נמצאת מתחת למים מאז המאה ה-8.

חוקרים שהשתמשו בסונאר כדי לזהות מה מסתתר מתחת לקרקעית הים זיהו עשרות סירות ומאות עוגנים והצליחו לחפור מבערי קטורת, תכשיטים ואספקה הדרושה לפולחן המקדש. אפילו פסלי גרניט בגובה 18 רגל של אלים מצריים עלו מהמים. למרות שחוקרים עדיין לומדים יותר על מה שקיימו הרקליון והעיר השכנה קנופוס, לארכיאולוגים וגיאולוגים יש מושג מדוע שני המרכזים ההומים טבעו. הקרקע שנבנו עליה החזיקה הרבה חימר, ושיטפונות גאות או רעידות אדמה – שניהם אירעו באזור – יכלו לדחוס את האדמה ולהזיז אותה במהירות, ולאפשר למבני האבן הכבדים להחליק לאט למים.

הפירמידות של יונאגוני ג’ימה – יפן

הפירמידות הללו ששוכנות מתחת למים הן מלאות מסתורין. מומחים טוענים האם הפירמידות הללו הן מעשה ידי אדם או תופעה המתרחשת באופן טבעי. אם אתה מאמין בראשון, אז המבנים האלה נוצרו בעידן הקרח האחרון, בסביבות 10,000 לפני הספירה. כדי לעשות דברים מוזרים, הפירמידות האלה דומות לאלה שנמצאו במקסיקו ובמרכז אמריקה. כאן הדברים נעשים מוזרים יותר, אין מבנים תת-מימיים אחרים שנמצאים באזור הזה.

הגיאולוג הימי מאסאקי קימורה טוען שהתצורות הן מונוליטים מדורגים מעשה ידי אדם, טענות אלו תוארו כפסאודוכאולוגיות. לא הסוכנות היפנית לענייני תרבות ולא ממשלת מחוז אוקינאווה מכירים במאפיינים כחפצים תרבותיים חשובים, ואף אחת מהרשויות הממשלתיות לא ביצעה עבודות מחקר או שימור באתר.

שיצ’נג – סין

סין

בשנת 1959 החליטה ממשלת סין ליצור אגם מלאכותי כחלק מפרויקט פיתוח הידרואלקטרי גדול. החיסרון? הם נאלצו לטבול עיר עתיקה משנת 25 לספירה.

ההחלטה הייתה שנויה במחלוקת. המבקרים דחו את עקירתם של 300,000 תושבים מהאזור ואת הצפה של אתר היסטורי יקר מפז. אחרים בירכו על ההחלטה כי היא יצרה את אחד מאתרי הצלילה המפוארים בעולם, “אטלנטיס של המזרח”.

שיצ’נג, או עיר האריה, הייתה אחד מהמרכזים המסחריים העיקריים של סין הקיסרית. היא הגיעה לשיא במאה ה-16 כמרכז תרבותי, כלכלי ופוליטי. אתה יכול לראות את כוחו ועושרו בקשתות, חומות, שערים ופסלים המפוארים והמפורטים ביותר המתארים את המיתולוגיה הסינית. העיר שמורה מאוד, הודות לטמפרטורות יציבות של 40 מטר מתחת למים.

רק במאה ה-21 אפשרה סין לצוללנים לחקור את העיר.

באיה, איטליה

במובן מסוים, אתה עדיין יכול להתנהג כמו רומאי עתיק ולצאת לטיול באיה. אבל היכן שהנוסעים לשעבר הגיעו לעיר כדי לטבול במרחצאות שלה, תצטרכו לטבול בים כדי לראות את אתר הספא הישן.

Baiae משך את המבקרים העשירים ביותר לחוף במשך 2,000 השנים שבהן פעלה העיר. כמה קיסרים הוסיפו ארמונות ובריכות, בעוד שלפחות פילוסוף רומי אחד הזהיר אחרים מפני הרכילות, משוטטי חופים שיכורים ומסיבות שייט רועשות שמבקרים אחרים נאלצו להתמודד איתן. המסיבה הענקית הגיעה בסופו של דבר לסיומה: פעילות מתחת לקרום כדור הארץ באזור מזיזה את האדמה מעלה ומטה, והגליות בסופו של דבר מכניסות חלק מבאיה מתחת למים. שרידים שהתחמקו מהגורל המימי כמו גם אלו המתרחצים במפרץ נאפולי פתוחים לתיירים. כחלק מהמאמצים הרחבים יותר באיטליה לשמר את הארכיאולוגיה התת-ימית ולפתוח מוזיאון וירטואלי לארכיאולוגיה תת-ימית, חוקרים עובדים על סקרים תלת-ממדיים של שני חלקים של Baiae, כך שמבקרים ביבשה יוכלו לחוש את השפע מהם נהנו התושבים לשעבר.

הכפרים האבודים של אונטריו

השלמת מסלול ים סנט לורנס בקנדה בשנת 1959 העניקה גישה לאגמים הגדולים מהאוקיינוס האטלנטי. הישג גדול, אבל במחיר של 10 כפרים שקועים – Woodlands, Santa Cruz, Wales, Aultsville, Dickinson’s Landing, Maple Grove, Mille Roches, Moulinette, Farran’s Point, and Sheek’s Island. ביחד, הם ידועים כיום בתור הכפרים האבודים של אונטריו.

התושבים הועברו למקום אחר, אך הם הרגישו תלושים, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה תרבותית. התושבים נאלצו לוותר על בתי משפחתם ולהעביר את עסקיהם. החל מהמאה ה-18, הכפרים ההיסטוריים הם כיום מכה לצוללנים. הם חוקרים מבנים ישנים, בתים, חצרות, כמה גדרות שעדיין עומדות, ספינות מלחמה ישנות וסירות

פורט רויאל – ג’מייקה

העיירה המפורסמת מ”שודדי הקאריביים”, שבה ג’ק ספארו גרם להרס, לא הייתה לגמרי בדיונית. במהלך המאה ה-17 הפכה פורט רויאל לאחת הערים החשובות באיים הקריביים, מרכז מסחר ומסחר. לרוע המזל, הוא גם זכה למוניטין של חוסר מוסריות ופיראטיות.

ביוני 1692, נראה היה שזעמו של אלוהים ירד על העיר. רעידת אדמה בעוצמה של 7.5 הרעידה את האי וחיסלה את פורט רויאל, והרגה יותר מ-5,000 בני אדם. אלו ששרדו דיווחו ששני שליש מהעיר גלשו לים. לאחר רעידת האדמה, צונאמי ומפולת אדמה גדולה מגבעת הדין (למרבה האירוניה) החמירו את המצב.

פורט רויאל שקע כל כך מהר בים מכיוון שהוא ישב על משקעים רופפים ולא על יסוד של סלע יסוד. היסודות העלובים הללו מנעו כל תוכניות לבנייה מחדש של העיר.

בשנת 1981, חפירות של אוניברסיטת טקסס A&M מצאו את ההריסות שהשתמרו היטב. אתה צריך אישור מיוחד כדי לצלול כאן. בעוד שהיישוב הישן שוכן מתחת לגלים, כפר דייגים הנקרא גם פורט רויאל יושב כעת על אדמה יבשה בקרבת מקום. ארגונים על פני השטח דוגלים בשיקום העיר המקורית ותחייתה.