עבור מדינה שהיא עדיין בחיתולים, בישראל יש תרבות אוכל המעוררת קנאה. אין ספק שלאוכל שלנו יש את האופי המזרח-תיכוני, אבל מה שמייחד אותו כל כך הוא המספר העצום של ההשפעות הבינלאומיות שעזרו לעצב אותו למה שהוא היום. כל כך הרבה אנשים הפכו את המדינה לביתם לאורך השנים, הגיעו מכל עבר, במיוחד עם הקהילות הגדולות מצפון אפריקה וממקומות כמו גאורגיה, זה סימן שיש כמה מנות מעניינות (וטעימות) מאוד. הודות להשפעות תרבותיות וקולינריות שונות, המאכלים הישראליים מייצגים את האוכל הטעים בעולם והבריא בעולם. זוהי רשימה של רק 5 מעדנים ישראליים, שכנראה שאם לא היינו צריכים לבחור רק כמה אחדים, היינו יכולים לחפור לכם גם עד מחר.

לביבות

הלביבות (או ביידיש “לאטקס”), הן מאכל ישראלי פופולרי, העשוי מתפוחי אדמה, שהובא לישראל על ידי היהודים האשכנזים. את הלביבות נהוג לאכול בחג החנוכה, המטוגנות בשמן, כדי לחגוג את נס החנוכה בבית המקדש – כד השמן, שהספיק למשך שמונה ימים במקום ליום אחד בלבד. לביבות פשוטות אלה עשויות מתפוחי אדמה מרוסקים או מגורדים, קמח, ביצים, בצל וחתיכות מצה דקות. לחילופין, ניתן גם להכין את הלביבות עם גבינה, גזר, קישואים, או כמעט כל דבר אחר שניתן לטגן. את הלביבות נהוג להגיש בחג החנוכה לצד מאכל משומן נוסף, שאהוב במיוחד על הילדים. כן, כן, ניחשתם נכון – הסופגניות.

במבה

אמנם זאת לא בדיוק “מנה”, אבל חשבנו שזה יהיה חשוב והכרחי לשלב את החטיף המופלא הזה ברשימה שלנו. במבה היא אולי “מלכת” החטיפים שנמכרים בישראל, והיא לחלוטין תוצרת כחול לבן. חטיף ישראלי זה נוצר בתחילה עבור ילדים, אשר על חזית האריזה מצויר תינוק הבמבה המפורסם, אך הוא חביב על ילדים ועל מבוגרים כאחד. תהיו בטוחים שאת המעדן הממכר הזה, בטעם חמאת הבוטנים, ניתן למצוא בכל חנות שיש בארץ. בשל השפע והפופולריות שלו, נדיר מאוד למצוא ישראלי עם אלרגיה לאגוזים. הסיבולת שנבנתה בילדות המוקדמת כנגד אלרגיות לבוטנים הוכחה מדעית שהיא בזכותה של הבמבה! כיום ניתן למצוא את החטיף הזה גם בוריאציות נוספות, למשל הבמבה הממולאת בשוקולד, והוא יכול גם לשמש כתוספת נהדרת על קינוחים. יחי הבמבה!

פתיתים

הפתיתים, הידועים גם בתור “קוסקוס ישראלי”, הוא מבחינה טכנית לא בדיוק קוסקוס. הפתיתים הישראליים הם גרגירים גדולים, הדומים לפנינים זעירות אשר עשויות מחיטה אפויה. למעשה, ההיסטוריה של המאכל הזה די מעניינת – לאחר מלחמת העצמאות, בתקופת הצנע, כאשר המדינה רק הוקמה, ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, הטיל על אסם, אחד מיצרני ומפיצי המזון הגדולים בישראל, ליצור מאכל עמילן זול, שהיה זול יותר מהאורז היקר. התוצאה הייתה סוג של פסטה, המעוצבת בצורת גרגירי אורז מיובשים ואפויים. מוצר זה הפך במהרה למצרך משפחתי וזוהי ארוחה פופולרית בקרב הילדים. בדומה למוצרי מזון רבים, שמקורם היה בצורך חזק, גם הפתיתים הפכו ונותרו מאכל נוחות נוסטלגי במטבח הישראלי. הפתיתים דומים במיוחד למאכל הלבנוני “מאפטול”, למאכל האיטלקי “אורזו”, ולמאכל הסרדיני “פרגולה”.